״להיות בני חורין״ זה לא ״לעשות מה שבא לנו״. לא בשביל זה עלינו לארץ ישראל. גם ההמנון שלנו ״להיות עם חופשי״ אין כוונת המשורר ״עם חופשי ומשוחרר להיות מה שבא לו ואיך שבא לו״.
דוד המלך כבר הכריז בתהילים ״במתים חופשי״ ואין הכוונה שרק כשתמות תהיה באמת חופשי, אלא בעודך חי. אם חייך יהיו חופשיים ממסגרות ומגבלות מחייבות אלו לא יהיו חיים, זה יהיה מוות. חופש ממגבלות הוא כלא. הוא רק מצטייר כ״חופש״, אבל הוא שעבוד מוחלט. כשאתה חי איך שבא לך, ה״בא לך״ הופך להיות השליט שלך, המגבלה שלך. ה״בא לי״ הוא העריץ שלוקח ממני את החופש.
חופש אמיתי הוא לא ״חופש מ..״ אלא ״חופש ל..״ כך זעק אחד מחכמי המוסר של ארצות הברית דיוויד ברוקס. “החופש ל”בחור באורח חיים בריאים וככזה הוא יחייב אותי בכללי תזונה, מנוחה ותוכנית אימונים רצינית. וברור לי שאם אהיה ״חופשי מ”הכללים האלה לא תתממש באמת הבחירה החופשית היסודית שלי.
״אין לך בן חורין אלא מי שעמל בתורה״. כך אמרו חכמינו ז״ל. חירות אמיתית מתאפשרת רק כשאתה עובד, מתחייב, מתאמץ. חירות משעבוד ה״בא לי״ מאפשרת לי להיות מי ש״בא לי באמת להיות״.
בערב פסח, אנחנו מקבלים תזכורת וקריאה ״לצאת ממצרים״. לבנות תקרות חדשות ליכולות שלנו, בואו לא ״נחמיץ״ את ההזדמנות הזו.